סיפורי צ'יזבטים לל"ג בעומר
הצ'יזבטים שיגרמו לכם לשקשק מפחד:

צ'יזבטים הם סיפורים קצרים ומפחידים שמטרתם להפחיד את קהל השומעים כשהסיפורים לרוב קצרים ועוברים מפה לאוזן הם יותר מפחידים. מספר הצי'זבט אמור לספר את הסיפור בצורה הכי מפחידה שהוא יכול ואת הפאנץ' ליין לצעוק ולהבהיל את היושבים מסביבו. ועכשיו אחרי שאתם יודעים מזה הגיע הזמן שתתחילו להפחיד את החברים שלכם. אתם יכולים להוסיף או להוריד פרטים לתבל את הסיפור בסגנון האישי שלכם ולשנות כפרי הדמיון והכי חשוב: היזהרו לא לגרום להם להתקף לב חרדה !!! (חחח)

סיפורי ציזבטים:

א.הטפטוף:

בית בקצה הרחוב גרה אשה. היא הייתה רווקה וגרה לבד בבית. לאשה היה כלב גדול אותו היא מאוד אהבה. הוא היה ישן מ¿¿¿ למיטתה, כל פעם שהיא הייתה מפוחדת היא הייתה שמה את ידה מ¿¿¿ למיטה, הכלב היה מלקק את ידה והיא הייתה נרגעת.
יום אחד היא ראתה בטלוויזיה שרוצח מטורף ברח מהכלא והוא מסתובב סמוך לעיר בה היא גרה, היא מאוד נבהלה ונתנה לכלב ללקק לה את היד. היא נרגעה מעט וניסתה להרדם אך שמעה רעש של טפטוף (תעשו רעש של טפטוף, 'פק-פק', נסו להשמע דרמטיים ומפחידים). היא לא הצליחה להרדם, והרעש של הטיפטוף ('פק-פק') המשיך להישמע בבית כאילו הברז דולף היא קמה וחיפשה את מקור הרעש ('פק-פק'), היא בדקה בברז המטבח ('פק-פק'), היא בדקה את הברז באמבטיה ('פק-פק'), היא בדקה את הברז בשירותים ('פק-פק') אך לא הצליחה למצוא את מקום הרעש. כשחזרה למטבח היה נדמה לה שהרעש בוקע מהמקרר ('פק-פק') היא פתחה את המקרר וראתה את כלבה שחוט ואת דמו מטפטף, היה מוצמד אליו פתק "לא רק כלב יכול ללקק לך את היד!"

ב.שתי אצבעות:

ילד אחד גדל במשפחה עשירה, הוא היה מאוד מפונק ולא עבד יום בחייו. אמו כתבה בצוואתה כי אחרי מותה היא מורישה את כל המיליונים שברשותה לבנה, ורק את שתי טבעות היהלום היקרות שעל ידיה היא מבקשת לקבור איתה.
לאחר מות האם היא נקברה עם טבעותיה ובנה ירש את המיליונים. הוא חי אורח חיים בזבזני ותוך כמה שנים כל כספו נגמר. הוא החליט לחפור את קברו של אמו ולקחת את טבעותיה, וכך היה. בלילה חשוך אחד הוא הגיע לבית הקברות וחפר את קברה של אמו. הוא פתח את הקבר ושם היא שכבה עם שתי טבעותיה על אצבעותיה. הוא ניסה להוריד אותן אך לא הצליח, הן ישבו חזק מדי על אצבעותיה, אז הוא חתך את אצבעותיה והוריד את הטבעות. הוא החזיר את האדמה לקבר והחל לנסוע חזרה מבית הקברות, הוא הרגיש רע עם עצמו, וכשראה אשה ענייה וזקנה עומדת לצד הכביש החלט לעצור לה ולקחת אותה בטרמפ. לאחר כמה דקות נסיעה הבחין פתאום שחסרות לה שתי אצבעות. הוא שאל "גברתי, מה קרה לאצבעות שלך?", והיא ענתה לו "אתה לקחת אותן!!!"

ג.המעיל:


בחור צעיר אחד נסע באמצע הלילה בכביש חשוך ושכוח אל. בחוץ ירד גשם כבר והוא בקושי הצליח לראות לאן הוא נוסע. לפתע, מבעד לחשיכה, ראה דמות עומדת לבד בגשם, הוא התקרב אליה וראה אשה כבת 20 רועדת מקור. הוא פחד לעצור אבל עצר לה והכניס אותה למכונית. הוא נתן לה את מעילו, שאל אותה איך קוראים לה והיא אמרה שקוראים לה אנה, הוא שאל איפה היא גרה והיא כיוונה אותו לשער של אחוזה ישנה, הוא שאל אם היא צריכה שהוא ילווה אותה אך היא אמרה שלא ויצאה מהמכונית.
למחרת הבחור רצה לדעת מה עלה בגורלה של הנערה. מעילו היה עדיין אצלה וזה היה תירוץ מעולה לבוא לבקר אותה. הוא נסע אל האחוזה הישנה, נכנס בשער ודפק בדלת הכניסה אחרי דקות ארוכות פתחה לו את הדלת זקנה לבנת שיער, הוא שאל אותה על הנערה מאתמול, אך היא ענתה לו שלא מתגוררת כאן שום נערה ואף אחד לא הגיע אתמול. הוא אמר שקוראים לנערה אנה, אך הזקנה לפתע צעקה "אתה לא מתבייש?! אנה היא הבת שלי, והיא מתה לפני 20 שנה!" הבחור חשב שהזקנה משו-געת ולא האמין לה, אז היא לקחה אותו אל בית הקברות, הם הלכו בין השבילים הצרים וכשהתקרבו לקבר של בתה פתאום הוא ראה את מעילו מונח על הקבר.

ד.הטיול של אבי

נערה צעירה הייתה מדריכה בצופים. יום אחד כשחזרה מטיול בדרום הייתה צריכה לנסוע באוטובוס ציבורי, המקום הפנוי היחיד היה ליד אשה מאוד מבוגרת וקצת מפחידה, עורה היה לבן ומקומט ושיערה היה כסוף, אך עינייה היו כחולות כמו של אשה צעירה. הנערה התיישבה לידה וניסתה לא להביט בקשישה, אך כשמבטיהן נפגשו אמרה לה הקשישה "אני רואה שאת בצופים, כשני הייתי צעירה גם אני הייתי מדריכה בצופים, דרך אגב, שלום, קוראים לי יעל".
הנערה ברכה לשלום את הקשישה והיא סיפרה לה "כשהייתי מדריכה היה ילד שמאוד אהבתי, קראו לו אבי אבל הוא כל הזמן היה מספר לי סיפורים מוזרים. יום אחד, לפני הטיול הגדול של השנה, ראיתי שאבי לא היה ברשימות של מי שיוצא לטיול. החלטתי ללכת לביתו של אבי ולשאול אותו למה הוא לא מגיע. כשדפקתי בדלת פתחה לי אשה כבת 40 שהייתה אמו של אבי, שאלתי אותה למה אבי לא רוצה לבוא לטיול, היא אמרה שהוא דווקא מאוד רוצה, אבל היא זו שלא מרשה לו. כששאלתי אותה למה, היא הראתה לי תמונה של גבר וילד, היא אמרה לי אלו הם בעלה ובנה ושהם מתו בטיול. אמרתי לה שאני מאוד מצטערת, ושהטיול בכלל לא מסוכן ולא קשה ואני אשמור על אבי בעצמי, והיא אמרה לי שהיא תרשה לו לצאת רק אם אני בעצמי אשמור עליו בכל רגע. כשיצאנו לטיול שמרתי על אבי כל הזמן, אבל כשהגענו לקטע קשה לשניה הסרתי את מבטי ממנו והוא נפל מהצוק. הייתי ממש בדיכאון, אבל אחרי שבוע החלטתי שאני חייבת ללכת לביתו של אבי. הלכתי לשם ופגשתי את אמו, היא נראתה מבוגרת בהרבה, אמרתי לה "אני ממש מצטערת, באמת שאין לי מה להגיד" אבל היא רק צרחה עלי. "אני רק מקווה שכשתגיעי לגיל 25 את תרגישי כמוני – ותשתגעי!", וגרשה אותי. ממש ניסיתי לבקש סליחה ולהתנצל, אבל שום דבר לא עזר. אבל את ילדה חמודה, אין לך מה לדאוג, כי מה שמוזר בסיפור הזה זה שהיום אני בת 25, ואני עוד לא משוג-עת!!!"

ה.גרים פה:

לפני הרבה שנים גרה משפחב בעלת 4 נפשות בבית יפה למראה, הם היו משפחה רגילה לגמרי והם היו שמחים, במשפחה היו אבא,אימא אחות בן 18 ואחות בת 13, אבל אז לפתע, בלילה אחד, בשעה 00:35, נשמע רעש מוזר מהמטבח, קודם כל קמו האבא והאימא, ואז האחות הקטנה, הם ראו במטבח את האחות הגדולה,פו¿¿¿ את החלון, וקופצת ממנו. האחות הגדולה מתה, הרופאים ובני משפחתה לא ידעו למה היא התאבדה. ואז בלילה אחר, אחרי חודש בדיוק, באותה שעה, האימא מלמלה דברים מוזרים בשנתה, היו לה סיוטים, האבא נתן לה כדורי שינה, ואז לאחר שבועיים עוד פעם היא מילמלה דברים וחלמה סיוטים.
אחרי חצי שנה בדיוק,באותה שעה, נשמע רעש מוזר באמבטיה, האבא והאחות הקטנה, ישר הלכו לאמבטיה, הם ראו חבל תלוי, ועליו האימא. האב והבת חיו בפחד, הם לא ידעו מה לעשות, אחרי מותם של שני בני משפחתם, הם רעדו. אחרי כמה חודשים באותה שעה גם האחות הקטנה החלה למלמל דברים ולחלום סיוטים, לפעמיים בכמה לילות היא התהלכה בלילות במטבח, האבא עצר בעדה. ואז יום אחד, בו ירד גשם כבד, נשמע הפעם רעש מוזר וגדול מהסלון, האבא ירד לסלון כהרף עין וראה את ביתו שכובה ללא ניעה, היא מתה, ואז היה פתק על הדלת, בו היה כתוב: "תיסתלק מהבית שלי, אם לא, תחוש בזעמי." והמכתב היה חתום בדם.

ו.מה הסכין הזה:

שתי ילדים שגרים באמריקה מספרים: יום אחד יצאנו לטיול מחנאות עם עוד כמה ילדים בסה"כ היינו 10 ילדים. הקמנו 5 אוהלים בכול אהל 2 ילדים. הלכנו למסלול ואחרי כשעה חזרנו. היינו מותשים (השעה היתה 9 בלילה) וכל אחד פרש לאהלו. פתאום התעוררנו השעה היתה בערך 11 בלילה ופתאם שמענו צעדים... ואז ראינו צללית של איש שמחזיק משהו ביד הוא נכנס לאהל הראשון ויצא משם כעבור 5 דקות עכשיו כבר ממש נבהלנו מה הוא רוצה? (אנחנו היינו באהל האחרון) ואז הוא יתקדם בצעדים איטים לעבר האהל השני ואז הבנו שמה שהוא מחזיק זה סכין עכשיו כבר מממש נבהלנו....הוא נכנס לאהל השני ואחרי 5 דקות הוא עוד פעם יצא ואחר לשלישי ולרביעי אנחנו ממש פחדנו בטח הוא הרג את כולם עם הסכין ועכשיו הגיע תורנו... עברו 5 דקות והוא יצא והלך לאט לאט לאהל האחרון אלינו אנחנו מיד התכסנו בשמיכה ועשינו את עצמנו ישנים... ואז הוא פתח את האוהל נכנס וצעק.... הסכין הזה חלבי או בשרי?

ז.בסך הכל תופסת:

באחד הימים הוזמנתי לביקור בבית-חולים סגור לחולי רוח אי-שם. כשהגעתי למקום המתנתי בחוץ מול שער חשמלי ענק שחומת מגן בגובה 6 מ' מקיפה את המוסד ומעל חומה זו גדר תיל סב-וכה. מעל לגדר התיל היתה גדר חשמלית. לאחר המתנה ארוכה למדי. נפתחו לפתע דלתות המוסד ואת פני קיבל מנהל המוסד שהחל לסייר איתי. עברנו בין תאי המוסד שאכלס מקרים קשים ביותר. בכל תא שעברנו, קבלתי הסבר מקיף על המקרים שחלקם היו כבולים בשרשראות ברזל בידיהם וברגליהם. בתא האחרון נתקלנו בדמות שגבהה כ2- וחצי מ'. כתפיים מוצקות, גוף שרירי, פנים מפלצתיות עם שיניים גדולות ובולטות וזקן עבות מכסה את פניו. חולה זה היה כבול בשרשראות ברזל ענקיות כשתאו מלא בכמויות גדולות של פחם. הוא עסק כל הזמן בהסקת התנור שהיה בחדר. הוסבר לי שזו הדרך היחידה להרגיעו ע"י העסקתו בעבודה מאומצת 24 שעות ביממה. לאחר סיום הסיור שנמשך עד שעות אחר הצהרים המאוחרות נפרדתי ממנהל המוסד. בעוד כולי מבולבל והמום ממראה עיני, מיהרתי אל שער הברזל החשמלי מאחר ונאמר שדלתות אלה עומדות להינעל תוך מספר דקות. תוך כדי הליכתי המהירה לשער, כששבילי המוסד שוממים מאדם, שמעתי לפתע קול צעדים מאחורי. הסתובבתי לאחור, ונכנסתי להלם, לבי החל לדפוק בחוזקה. במרחק 15 מטר מאחורי אני רואה את אותה דמות מפלצתית מהתא האחרון, מתקרבת אלי בריצה, כל עוד נשמתי בי התחלתי לרוץ בטרוף לשער כשהדמות המפלצתית הולכת ומתקרבת אלי. השערים החשמליים החלו להסגר, באותו רגע הדמות המפלצתית נוגעת בכתפי מסתובבת לאחור ומשמיעה לעברי קול: "תפסתי אותך... ועכשיו תורך לתפוס אותי..."

שיהיה לכם ל"ג בעומר שמח סביב המדורה !!!

סיפורי צ'יזבטים לל"ג בעומר