פתחו את הספרי הלימוד בפרק העוסק באווירודינמיקה אמרה גברת האקט המורה.
כשנסיים לקרוא את הפרק נתחלק לזוגות ונערך תחרות של ים מנייר.
גברת האקט השקיעה שבוע בלימוד המכניקה של בניית ים וכוחות התעופה.

"היי ג'ף, רוצה להיות הבן זוג שלי?" שאל טום.

"כן, מעולה" אמר ג'ף.

גף היה חכם אבל התקשה בלימודים, רבים התייחסו אליו כליצן הכיתה או כטיפוס חולמי, אבל טום לא התייחס אליו ככה.
גף היה חבר שאהב לנצח ואלו סיבות מספיק טובות לבחור אותו כבן זוג.
"אוקיי תלמידים, בואו וקחו ניירוט טיוטה" אמרה גברת האקט.
"ברבע השעה הקרובה נבנה את הים ואז נצא החוצה ונעיף אותם".
"הצוות שיצליח להעיף את ה שלו הכי רחוק - ינצח !".

"גף, איזה אתה הולך לבנות ?" שאל טום. "אני עוד לא יודע", ענה ג'ף.
"אני הולך לבנות את ה עם הקצה החד ביותר שיפלח את האוויר", אמר טום.
א"נחנו הולכים לנצח ג'ף אני מרגיש את זה !" טום הוסיף בנסיון להיות בן זוג טוב.

10 דקות עברו....
טוס סיים לבנות את ה שלו וציין זאת על מקל הארטיק שלו.
אבל ג'ף עדיין חשב...
של ילד אחד נראה שהוא הולך לצלול,
של ילד אחר היה מצליח לעוף רחוק אם רק הייתה עוד קצת רוח..
אבל בהתחשב בעובדה שג'ף עדיין לא עשה קפל אחד בנייר שלו, טום היה בטוח שהם יהיו במקום האחרון.

"כל הצוותים לעמוד מאחורי הקו הלבן, אנחנו עומדים להציב את הים למבחן!" המשיכה גברת האקט.

כדי להרוויח עוד קצת זמן, טום ביקש מגברת האקט להיות האחרונים והתור והיא הסכימה
"קדימה ג'ף ! כל דבר עדיף על שום דבר", אמר טום.
התחרות הייתה מעניינת, היו ים שבקושי הצליחו להתרומם בעוד אחרים הפתיעו לטובה.
אבל דבר אחד היה בטוח: התור הלך והתקצר וג'ף עדיין אחזק בפיסת נייר חלקה.
תום היה עצבני ומאוכזב מג'ף ורצה ללכת, אבל לפני שהספיק, גברת האקט קראה...
"טום וג'ף, עכשיו תורכם!"
טום התקרב אל הקו ושיגר את ה שלו, לא רע אפילו טוב יותר מהממוצע.
חבל שג'ף לא יכול להשוות את המרחק... הם יכלו להיות מתחרים ראויים.

ג'ף התקרב אל הקו עם הנייר מוחבא מאחורי גבו..
ואז הוא חשף את יצירת המופת שלו - דף לבן וחלק..
כל הילדים התחילו לגחח, אבל אז..
ג'ף קימט את הדף לכדור והשליך אותו רחוק יותר משאר הים.

הקהל השתולל, ה של ג'ף יצא מהקופסה ושינה את את תפיסת המבט של המורה ושאר התלמידים.

אולי גם שלכם ?
תמיד דמיינו את מה שאפשרי..