PDA

צפייה בגרסה מלאה : האם יש הלכות מיוחדות לט''ו בשבט?



QueenDos
10-06-2011, 12:16 PM
אף על פי כן שט''ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות,וקובע לגבי שנת מעשרות של האילן,וגם לגבי חישוב שנות ערלה ונטע רבעי,מ''מ לא הוזכר בחז''ל שום הלכות הנוגעות ליום זה,והוא חול גמור, ואין בו לא איסור מלאכה, ולא משתה ושמחה, ולא זכר בתפילה.אלא שנהגו לשנות בו מעט משאר ימים, שינוי למעליותא, ונוהגים בו קצת יום טוב : אין אומרים בו תחנון ולא בתפלת המנחה שלפניו [עיין שו''ע או''ח סימן קלא,ו ] , ונוהגים להרבות בו באכילת פירות ארץ ישראל, ולהדר לאכול פרי חדש שעדיין לא אכלוהו בשנה זו כדי לברך עליו שהחיינו.
ומובא בירושלמי,א''ר בון: עתיד אדם ליתן דין וחשבון על שלא אכל מיני מגדים.ור' אליעזר חש להאי שמעתתא,והוי מצמצם פריטי למיכל בהון מכל מיני חדש בשתא.כה''ח,רכה,אות כד

על איזה פרי מברכים שהחיינו?
על פרי המתחדש משנה לשנה,[והו''ה פעמיים בשנה ].ועיקר הברכה ניתקנה על ראיית הפרי,שיש לאדם שמחה והנאה בראייתו. אולם המנהג לברך על הפרי החדש שהחיינו בשעת אכילתו,שאז ניכרת יותר השמחה וההנאה.וגם כמו ברכת שהחיינו על עשיית לולב וסוכה שמברכים בשעת הקידוש. [ב''י ושו''ע או''ח סימן רכה,ג. כה''ח ס''ק כח ]

האם מברכים שהחיינו על ירקות?
ירקות שאין זורעים מהם תמיד אלא מזמן לזמן,כגון הלפת והחזרת והכרוב והדלעת והפולין וכדומה, יש נוהגים לברך עליהם שהחיינו.כ''פ כה''ח רכה,מד וכ''כ הבא''ח,ראה. יב שנוהגים לברך על החסא והקשואים. וכ''פ הילקו''י או''ח סימן רכה לברך על ירקות שיודע שהם חדשים. אמנם יש הסוברים שאין מברכים על ירק חדש,משום שעומד על הקרקע כל השנה,ואין לו זמן קבוע לגידולו.וגם אין שמחה כ''כ בירקות. כ''כ הרמ''א [או''ח סימן רכה, ו ] וכ''כ השל''ה ועוד פוסקים.

האם ברכת שהחיינו על הפירות רשות או חובה?
מובא בגמרא [ עירובין מ: ] אבעיא לן....א''ל: רשות לא מבעיא לי,כי מבעיא לי חובה וכו'. ומבואר שזה רשות, ויש כמה פירושים בזה: א.כפשוטו,אם רוצה יברך שהחיינו,ואם לא רוצה לא יברך ולא יענש על זה. רמא, רכג, א' מ''ב ס''ק ט' ב. שאין חובה לראות או לאכול פרי חדש, אולם אם אוכלו,חובה לברך שהחיינו. ויש לחוש לדעה זו.[עיין ספר ברכת ה' לרה''ג משה לוי זצ''ל,ח''ד,פרק ב, נ

מה מברכים קודם שהחיינו או ברכת הפרי?
מנהג הספרדים לברך תחילה ברכת הפרי ואח''כ ברכת שהחיינו, מטעם שברכת הפרי היא תדירה יותר מברכת שהחיינו שאינה אלא על פירות חדשים, ועל מצוות הבאות מזמן לזמן וכיו''ב. [ עיין כה''ח,רכה,ס''ק כד ], ומטעם נוסף כיוון שאכילת הפרי גורמת לברכת שהחיינו,לכן צריך לברך על הפרי תחילה, אולם יש הסוברים [עיין מ''ב,סימן רכה,ס''ק יא.ושער הציון שם יב] שצריך לברך תחילה ברכת שהחיינו ואח''כ ברכת הפרי, כיוון שעיקר ברכת שהחיינו באה על ראיית הפרי, והראייה קודמת להנאה מאכילת הפרי. ועוד כדי שלא להפסיק בין ברכת הפרי לטעימה מהפרי וכד'. ובדיעבד,אם שינה הסדר הברכות,יצא ידי חובה לכל הדיעות.

האם מברכים שהחיינו על פירות יבשים?
לא, ואעפ''י שהם מתחדשים משנה לשנה ויודע באלו שמברך עליהם שהם חדשים,מ''מ כיוון שאין בגופן היכר בין חדש לישן,ואין בהם שמחה כ''כ, אין לברך עליהם שהחיינו. [בא''ח, ש''א,ראה, י]

האם לברך שהחיינו על מיץ של פרי חדש?
אין לברך עליו,כיוון שמשקה הפרי אינו נחשב פרי אלא זיעה של פרי,ומטעם זה גם אין ברכת המשקה כברכת הפרי אלא 'שהכל' .ומ''מ מיץ ענבים שנסחט מענבים חדשים,יש לברך עליו שהחיינו. עיין שו''ע,או''ח סימן רכה,סעיף ה. וספר 'ברכת ה',לרה''ג משה לוי זצ''ל,ח''ד, פרק ב',לט ]. אגב טעם ג' לשונות אלו, שהחיינו וקיימנו והגיענו,כנגד: הללי נפשי את ה',אהללה ה' בחיי,אזמרה לאלקי בעודי. כה''ח,שם,כד

האם לברך שהחיינו על אתרוג?
אעפ''י שהאתרוג דר באילנו משנה לשנה,ומטעם זה כתבו כמה פוסקים שאין לברך עליו כלל שהחיינו,מ''מ המנהג לברך עליו שהחיינו אם אוכלו כמות שהוא, אולם אם הוא מרוקח, אין לברך עליו מפני שאינו ניכר, וכן אין לברך עליו אחרי סוכות, דכבר נפטר בברכת שהחיינו בשעת נטילת הלולב. [עיין כה''ח,סימן רכה,אות מג. וספר ברכת ה' לרה''ג משה לוי זצ''ל,ח''ד,פרק ב ].
צדקה בט''ו בשבט-טוב לתת ביום זה צדקה בשיעור 91 פרוטות כמניין אילן שהוא בגימטריא שילוב שם הויה ואדנות. כה''ח
זהירות,תולעים!!! יש להיזהר ולבדוק היטב כל פרי לפני אכילתו,שאין בו תולעים.

מכבי ת"א
10-09-2011, 11:44 PM
תודה רבה

יוסלה 22
01-15-2013, 08:29 PM
ישר כוח